ע"פ 349/88

תקציר

על החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים, שאישרה ברוב דעות בערכאה נמוכה יותר הרשעתו של חייל בגין בריחה חוקית ממשמורת ואלימות כלפי קצין, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בנימוק של חוקיות מעצרו של המערער. העובדות לא היו שנויות במחלוקת: המערער נעצר בגין נהיגה במהירות מופרזת והתבקש להתייצב למחרת היום במשטרה הצבאית לצורך העמדתו לדין. עם הגעתו נמסר לו כי הוא יעוכב למשך 72 שעות ולאחר מכן נעצר בגין ניסיון בריחה. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם המעצר היה חוקי, ובפרט האם הוא מוצדק על פי החוקים הרלוונטיים או חוזר צבאי. בית המשפט קבע כי בעוד ששוטר אינו נדרש לצטט את החוק הספציפי המתיר מעצר, על השוטר ליידע את העצור על מהות העבירה. נמצא כי המעצר לא אושר על פי חוק המשטרה הצבאית הרלוונטית, ולא ניתן להצדיק אותו על פי חוזר צבאי שלא קוים במקרה זה. יתר על כן, החוזר עצמו היה מפלה וענישתי, ועצר מגויסים למשך 72 שעות ללא הצדקה, ולכן בלתי חוקי. מאחר שמעצרו של המערער היה בלתי חוקי, בריחתו והאלימות שלאחר מכן לא היו עבירות. הערעור התקבל, וההרשעה בוטלה. המערער זוכה.