ב"ל 24330-11-19

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בנוגע להכרה בנגעים עוריים כפגיעת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה **מבוא:** פסק הדין דנן עוסק בתביעתו של ישי שוורצמן ("התובע") להכרה בנגעים עוריים שונים, לרבות קרצינומת תאי קשקש (SCC) בבית חזה שמאלי, שומה לא רגילה (Dysplastic Nevus) בשכמה שמאלית, דרמטיטיס אירטינטית בלחי ימין וקרטוזיס סבוראית, כפגיעת עבודה, בהתבסס על תורת המיקרוטראומה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע"), חלק על טענות התובע וטען כי אין קשר סיבתי בין הליקויים הנטענים לבין תנאי עבודתו. **רקע עובדתי:** התובע, יליד 1955, עבד בחברת חשמל בין השנים 1982 לאוקטובר 2018, כאשר בין השנים 1982-2001 עסק בהקמת עמודי חשמל בשטח תחת כיפת השמיים, ובין השנים 2001-2018 שימש כעוזר מודד. תנאי עבודתו כללו חשיפה ממושכת לשמש, חבישת קסדה או כובע מצחייה (ולא כובע רחב שוליים), ולבישת ביגוד עבודה מבד רגיל. חברת החשמל סיפקה לתובע מסנן קרינה החל מתחילת שנות ה-90. **הסוגיות המשפטיות המרכזיות:** 1. **הכרה בנגעים עוריים כפגיעת עבודה:** השאלה המרכזית היא האם הנגעים העוריים שבהם לקה התובע עולים כדי "פגיעת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, תוך התייחסות לתורת המיקרוטראומה. 2. **קשר סיבתי:** יש לבחון האם קיים קשר סיבתי, בסבירות העולה על 50%, בין תנאי עבודתו של התובע (חשיפה לשמש) לבין התפתחות הליקויים. 3. **תורת המיקרוטראומה:** יש לבחון האם הליקויים נגרמו כתוצאה מצטברות של פגיעות זעירות בלתי הדירות, כפי שמתרחש במקרה של חשיפה מצטברת לקרינת שמש. 4. **השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים:** יש להעריך את שיעור ההשפעה של העבודה על הליקוי, כאשר השפעה משמעותית הוגדרה כ-20% ומעלה. 5. **יעילות ההגנה של ביגוד:** נבחנה בהרחבה השאלה האם הביגוד הרגיל שלבש התובע סיפק הגנה מספקת מפני נזקי השמש, והשלכתה על קביעת הקשר הסיבתי. **התפתחות הפסיקה והחידוש המשפטי:** * **הכרה ב-BCC ו-SCC כפגיעת עבודה עקב חשיפה לשמש:** פסק הדין מחזק את המגמה המשפטית המכירה בקשר הסיבתי בין חשיפה מצטברת לקרינת שמש לבין התפתחות גידולים מסוג BCC (קרצינומת תאי בסיס) ו-SCC (קרצינומת תאי קשקש). המומחה פרופ' רוני וולף, שמונה על ידי בית הדין, קבע כי מאז שנת 2009, האסכולה הרפואית העדכנית מכירה בקשר סיבתי זה, בניגוד לאסכולה קודמת שייחסה את הגידולים בעיקר לחשיפה לסירוגין בשעות הפנאי ולכוויות שמש בגיל צעיר. * **תורת המיקרוטראומה והחלתה על נזקי שמש:** בית הדין אימץ את עמדת המומחה כי הליקויים מסוג SK, BCC ו-SCC נגרמו על דרך של מיקרוטראומה. המומחה הסביר כי מנות קרינה זעירות של השמש פוגעות ב-DNA ובמערכות תוך-תאיות, וכי הצטברות פגיעות אלו לאורך זמן, למרות שחלקן מתוקנות, מובילה בסופו של דבר להתפתחות הליקויים. זהו יישום ברור של עקרון המיקרוטראומה לנזקי שמש מצטברים. * **יעילות הביגוד כמגן מפני קרינת שמש:** חידוש משמעותי בפסק הדין הוא הדחייה הנחרצת של טענת הנתבע כי ביגוד רגיל מספק הגנה מלאה מפני קרינת שמש לעובדי חוץ. המומחה, פרופ' וולף, הסביר כי ביגוד רגיל מספק הגנה חלקית בלבד (UPF 4-15), שאינה מספקת לעובדים תחת השמש במשך שעות רבות. גם אם מדובר בבגדים בעלי הגנה גבוהה, עדיין קיימת חדירה של 5%-20% מקרינת השמש, אשר במשך עשרות שנות עבודה יכולה להוות גורם סיבתי משמעותי להתפתחות סרטן. בית הדין אימץ קביעה זו, ודחה את טענות הנתבע שהתבססו על מאמרים שונים, והדגיש כי אף אחד מהם לא הוכיח הגנה מלאה לעובדי חוץ. * **הבחנה בין מיקום הגידול ובין קשר סיבתי:** פסק הדין מקנה חשיבות להבנת העובדה כי SCC, בניגוד למלנומה, נגרם מחשיפה מצטברת לשמש ללא קשר למיקום הגידול (חשוף או מכוסה). המומחה הדגיש כי מיקום ה-SCC בחזה, שהיה מכוסה בבגד, אינו מפחית את ההסתברות לקשר סיבתי לעבודה, במיוחד כאשר התובע סבל מנזקי שמש נוספים באזורים חשופים. * **הערכת תרומת העבודה לגורמים אחרים:** המומחה העריך כי חשיפת התובע בעבודה תרמה 80% להופעת ה-SK, 50% להופעת ה-BCC, ו-50% (בהערכה מחודשת לאחר בירור, שהיא עולה על 20% הנדרשים להשפעה משמעותית) להופעת ה-SCC. הערכות אלו עולות בקנה אחד עם ההכרה בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה. **הכרעת בית הדין:** בית הדין, בהתבסס על חוות דעת המומחה, קיבל את התביעה בנוגע ל-BCC בצוואר ו-SCC בחזה שמאל, ודחה אותה בנוגע לשומה לא רגילה, קרטוזות סבוראיות ודרמטיטיס. **משמעות פסק הדין:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של תורת המיקרוטראומה בהכרה בנזקי עבודה מצטברים, ומרחיב את ההכרה בנזקי שמש כפגיעת עבודה. הוא מחדד את ההבנה לגבי יעילות ההגנה של בגדים רגילים לעובדי חוץ, וקובע כי אין להסתמך על הגנה זו כמחסום מוחלט לקשר סיבתי. בכך, פסק הדין מחזק את זכויותיהם של עובדים החשופים לנזקי שמש בעבודתם ומעודד את המעסיקים להקפיד על אמצעי הגנה יעילים יותר.