רע"פ 2976/01

תקציר

בית המשפט העליון התייחס לערעור בעניין סמכותם של בתי המשפט להורות על פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין כאשר ניתן צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. הסוגיה המרכזית הייתה האם פיצויים לפי סעיף זה הם סעד אזרחי או עונשי באופיו. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט מ' חשין, פירשה את סעיף 77 כסמכות אזרחית, וקבעה כי ניתן לפסוק פיצויים גם כאשר אין הרשעה פורמלית אם בית המשפט מצא שהנאשם ביצע את העבירה. השופט ריבלין הסכים והדגיש את מאפייניו האזרחיים של הסעד המיועד לפיצוי נפגעים. בחוות הדעת החולקת, של השופטת מ' נאור, נטען כי פיצוי מהווה עונש ולכן מחייב הרשעה פורמלית מכוח עקרון החוקיות, שאינו מכתיב עונש ללא הוראת שעה. השופטת נאור דבקה בדעה זו למרות שהכירה בהיבטים האזרחיים, וקבעה כי יש להגביל את סעיף 77 למורשעים. פסק הדין העדיף בסופו של דבר פרשנות רחבה, המאפשרת פיצוי ללא הרשעה, תוך יישור קו עם תפיסות של צדק שיקומי, לפיהן פיצוי עשוי לשרת מטרות כפולות של השבה ושיקום עבריינים. פסיקת בית המשפט משקפת ויכוח מתמשך על המפגש בין המשפט הפלילי לאזרחי בעל השלכות על זכויות הקורבנות, וממחישה עוד יותר את יכולת ההסתגלות של החוק בהתמודדות עם סוגיות שיפוטיות מורכבות.