רע"א 159/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור, המבוססת על עקרונות סדר הדין האזרחי. הבקשה, שהוגשה על ידי לביא, ביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר לבא כוח השוכר לטעון טענות לעיכובים בביצוע העבודה ותביעות קיזוז בכתב הגנה מתוקן. לדברי השופט, העניין שלפנינו אינו נוגד את החוק או גורם לעיוות דין, ומשכך אינו מהווה מצב חריג המצדיק התערבות בשיקול הדעת הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי. השופטת מדגישה כי הטענות שהעלה לביא בדבר עיכובי ביצוע הוכרעו כבר באוקטובר 2017 על ידי בית המשפט המחוזי והועלו בעבר בערעור שנדחה, כך שאין לדון בהן שוב. כמו כן, השופטת מדגישה את שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בניהול בחינת התנאים להכרה בתביעות קיזוז, כל עוד הם נבחנים בטרם מתקבלת התביעה. משכך, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור. השופטת מסכמת בכך שהיא דוחה את הבקשה, מורה ללביא לכסות את הוצאות נציגות הדייר ונותנת את ההחלטה ב-17 באפריל 2018.