רבני 1322920/01

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של חוק שיפוט בתי דין רבניים, המעניק לבתי הדין הרבניים בישראל סמכות בינלאומית בתיקי גירושין של בני זוג יהודים, כאשר האישה נותרת "מעוגנת" על ידי בעלה. חוק זה, המכונה חוק עגונות חו"ל, נחקק כאמצעי זמני לתקופת ניסיון של שלוש שנים. מטרתו הייתה לסייע לנשים שלא יכלו להתגרש מבעליהן על פי החוקים הנוכחיים ובעליהן סירבו לציית לצווי בית הדין הרבני בחו"ל. על בית המשפט לברר את מעמדם של הליכים וצווים מתמשכים שניתנו לפי חוק זה לאחר פקיעתו. מסקנת פסק הדין היא כי פקיעת תוקפו של חוק עגונות בחו"ל אינה שוללת הליכים שנפתחו כדין או החלטות וצווים שניתנו בעודו בתוקף. אלה ממשיכים לעמוד על תילם גם בתקופת הביניים שלאחר פקיעת תוקפו של החוק. עם זאת, לא ניתן לפתוח בהליכים חדשים, ולא ניתן לבקש צווים משפטיים נלווים עד להשבת החוק. החלטה זו נועדה למנוע מצבים בהם תיקי נשים מעוגנים משתבשים או מתעכבים בשל שינויים פרוצדורליים, ולהבטיח את המשכיות התהליכים הקיימים. פסק הדין מדגיש את זמניות פקיעת תוקפו של החוק, בתקווה לפתרון מהיר ולהחזרת החוק כהוראת קבע. לסיכום, פסק הדין מאפשר לתיקים מתמשכים לפי חוק עגונות חו"ל שפג תוקפו להמשיך ללא הפרעה, ומבטיח את רציפות ההליכים המשפטיים וצווים שניתנו בעבר. עם זאת, היא אינה מתירה ליזום מקרים חדשים או פעולות משפטיות המבוססות על החוק עד לחקיקתו מחדש באופן רשמי.