עע"מ 2369/13

תקציר

פסק הדין עוסק בערר על תמ"א 38, שמטרתה חיזוק מבנים. הוועדה המקומית אישרה תחילה את התוכנית, אך המשיבים התנגדו בשל חשש לפגיעה באור, באוויר ובנוף. ועדת הערר המחוזית הפכה את ההחלטה ופסקה לטובת תכנית מתוקנת שלא כללה בניית גגות אלא כללה ממ"דים וקומת קרקע. החלטה זו אושרה בבית משפט קמא. פסק הדין, הנובע מערעור על החלטת בית המשפט קמא, מצדד בוועדת הערר המחוזית. השופטים מכירים בחשיבות חיזוק מבנים באמצעות תמ"א 38, אך אינם מוצאים סיבה לבטל את החלטת ועדת הערר, שדנה בפגיעה המשמעותית בסביבה. פסק הדין מדגיש כי על הוועדה המקומית לגשת לכל הצעה לתכנית חדשה ללא משוא פנים וברצינות, בהתאם להחלטת ועדת הערר. המערערים יכולים להגיש תכנית חדשה או לערער אם אינם מרוצים, ופסק הדין שומר על זכויות כל הצדדים. כמו כן, פסק הדין מבהיר כי המערערים יכולים להגיש הצעה לעליות הגג על פי התב"ע הקיימת. השופטים מביעים תקווה כי הוועדה המקומית תמצא פתרון ליישום תמ"א 38 תוך מזעור ההשפעה על הסביבה. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה ביום 24.12.2013.