ת"א 35799-10-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסעד זמני בנוגע לשימוש בכביש מעבר בחלקות קרקע בבעלות גורמים שונים. התובעים טענו כי יש להם אינטרס מועיל בחלקות בשל שימוש ארוך טווח, ולכן ביקשו סעד הצהרתי וצו מניעה. הנתבעים, שרכשו לאחרונה את החלקות המדוברות, טענו כי תביעת התובעת אינה דחופה שכן היא הוגשה לאחר שיהוי של מספר חודשים מאז שנודע להם על הסכסוך. עוד נטען, כי לתביעה עצמה אין כל שחר, שכן השימוש בכביש התבסס על הסכמת הבעלים הקודמים ולא ניתן לסווגו כזכות קדימה מיטיבה. לאחר ששקל את הטענות, מצא בית המשפט כי טענת התובע בדבר קיומו של אינטרס מיטיב נתקלה בקשיים משמעותיים, וסיכויי ההצלחה אינם גבוהים. עוד צוין, כי לא הייתה הטיה ברורה במאזן הנוחות כלפי מי מהצדדים, והתובע השתהה בהגשת הבקשה לסעד זמני. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הנתבעים לקחו את העניינים לידיהם באופן פסול בכך ששינו את הסטטוס קוו במקרקעין ללא התערבות משפטית. למרות זאת, החליט בית המשפט שלא לקבל את הבקשה לסעד זמני בכל הנוגע לשימוש בכביש הגישה, שכן טענת התובעת התמקדה בזכויות קנייניות, שלא נראה היה כי סיכוייה להצליח. תחת זאת, הורה בית המשפט על רישום הערה על המשך ההליך בנוגע לחלקות המדוברות, כדי למנוע עסקאות עתידיות שעלולות לסבך את טענות התובע. החלטה זו התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בהתנהלות הנתבעים ובנסיבות הכוללות. הבקשה לסעד זמני נדחתה אפוא, אך בית המשפט לא שלל את האפשרות לפעולה נוספת אם תצליח התביעה העיקרית. הצו ניתן בהעדר הצדדים, ביום 12.12.2023.