פ"א 46461-01-16

תקציר

הערעור מתייחס לטענות על עבודות בנייה בלתי חוקיות ושימוש בלתי מורשה בדירה. השופט קבע כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהנאשם ביצע עבודות בנייה ללא היתר, ועל כן ההחלטה לזכות את הנאשם מאשמה זו צריכה לעמוד. השופט קבע כי דו"ח המפקח, שלא נבדק בבית המשפט בשל הרשעתו לכאורה של המפקח בשוחד, אינו ראיה אמינה. עם זאת, השופט קיבל חלקית את הערעור על עבירת השימוש הבלתי מורשה בדירה. השופט התערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא והגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הדירה פוצלה לשתי יחידות דיור ללא ההיתר הנדרש. השופט פירט את המאפיינים שהצביעו על הפיצול הבלתי מורשה, לרבות הפרדה פיזית, כניסות נפרדות והימצאותם של שני מטבחים ושירותים. כמו כן, השופטת ציינה כי הימנעותו של הנאשם מלהציג ראיות רלוונטיות תומכת בטענות התביעה. באשר לאישום של שימוש בלתי מורשה, קבע השופט כי לאחר שהתביעה הוכיחה את העבירה מעבר לספק סביר, עובר הנטל לנאשם להוכיח כי העבירה בוצעה ללא ידיעתו וכי נקט בכל האמצעים המתאימים כדי לקיים את החוק, דבר שהנאשם לא עשה. בעקבות זאת הורשע הנאשם בעבירת השימוש הבלתי מורשה והעניין הוחזר לערכאה נמוכה יותר לצורך מתן גזר הדין.