ב"ש 2009/05

תקציר

בפסק דין זה מביאה מדינת ישראל תביעה נגד שלושה משיבים; סולימאן בן מוחמד דחלה, חאתם (עומר) בן מוחמד דחלה ומוחמד בן סולימאן דחלה בגין עבירת חבלה בכוונה ועבירות נוספות המיוחסות לחאתם (עומר). בכתב האישום נטען כי ביום 10.5.05 ניסו המשיבים להרוס פסי האטה ולאחר מכן תקפו את השכן שהתקין אותו וגרמו לו לחבלות קשות. חאתם מואשם גם בהחזקת סכין שלא כדין ושיבוש הליכי משפט. התביעה מבקשת את מעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים. השופט בוחן את הראיות שהוצגו ומוצא כי עוצמת הראיות נגד חאתם ומוחמד חלשה יחסית, ומבוססת אך ורק על עדותה של אשת המתלונן. עם זאת, הראיות נגד סולימאן מספיקות להרשעה, שכן הוא מודה בהכאת המתלוננת והראיות הרפואיות תומכות בחומרת התקיפה. השופט מורה על דו"ח מעצר כדי להעריך את מסוכנותו של סולימאן ואת הפוטנציאל לחלופת מעצר. ההחלטה לעצור את סולימאן מתקבלת עד להחלטה אחרת, בעוד בית המשפט מוכן לשקול חלופות לחאתם ומוחמד. הדיון נדחה כדי לאפשר להגנה להציג תצהירים של ערבים שיכולים לפקח על חאתם ומוחמד. פסק הדין מסתיים באישור החלטת הדחייה שניתנה ביום 29.5.05.