על"ע 214/03

תקציר

המערער במקרה זה, עורך דין במקצועו, הורשע בעבירה לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי ונידון לנזיפה ולקנס. פסק הדין אושר על ידי בית הדין המשמעתי הארצי. המערער ערער על החלטה זו, וטען, בין היתר, כי עניינו נדון בשלב מסוים בפני הרכב של בית המשפט המחוזי שנעדר ממנו, דבר שהיווה התנגדות מקדמית. בית המשפט הסכים עם טענה זו וקיבל את הערעור. כתוצאה מכך בוטלו פסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים הארציים והמחוזיים והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בהרכב אחר. בית המשפט קבע כי שני התנאים למתן לגיטימציה לדיון בהרכב נעדר לא התקיימו במקרה זה. ראשית, לא נקבע כי חבר בית הדין "מנוע" מלהשתתף בדיון - לא הוזכרו הנסיבות בהן חדל החבר הרלוונטי לכהן, ולא הובהר אם לא ניתן להסדיר את טיפולו בהליכים משמעתיים תלויים ועומדים. שנית, היה על בית המשפט לבחון האם המקרה הספציפי נופל בגדר החריג לדיון בהרכב חסר, דבר הדורש הצדקה, מה גם שההחלטה על קיום דיון כזה נשלחה לצדדים וניתנה הזדמנות להרחיב את ההרכב לפני הדיון. בית המשפט המליץ כי במקרים כאלה, על השופט היושב בדין לשמוע את דעות שני הצדדים לפני שיחליט להמשיך בהרכב חסר.