ת"א 49202-12-11

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעת כפועל להתקנת תריסים, חלונות ודלתות, עבר תאונה בעבודתו בה נפל מבניין בן שלוש קומות בעת שניסה לפרק משקוף כיס חיצוני. הוא סבל מחבלות שונות והגיש תביעת פיצויים נגד מעסיקו, חברת הביטוח שלהם, בעלי הדירות בהן אירעה התאונה ושני קבלנים שביצעו עבודות שיפוץ בדירה. גם המוסד לביטוח לאומי הצטרף למשפט מאחר ושילם תגמולים לתובע וביקש שיפוי מהנתבעים. בית המשפט מצא את כל הנתבעים אחראים לנזקי התובע, למעט בעלי הדירות, שכן המעסיק והקבלנים לא נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים לביטחונו של התובע. המעסיק נשא באחריות העיקרית (90%) שכן הוא יצר את הסיכון ולא סיפק לתובע הוראות מתאימות וציוד מגן. על הקבלנים הוטלה אחריות משנית של 10% בגין חובותיהם כמבצעי העבודה. אשמתו התורמת של התובע נקבעה על 10% שכן גם הוא פעל ברשלנות. נזקיו של התובע הוערכו ב-2,848,250 ₪, הופחתו ב-10% בגין אשמתו התורמת, והופחתו עוד יותר בסכומים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, בסך של כ-497,000 ₪. המעסיק וחברת הביטוח שלו חויבו ביחד ולחוד ב-90% מסכום זה, ואילו הקבלנים היו אחראים ל-10% הנותרים. התובע קיבל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6% מהמעסיק ומחברת הביטוח שלהם, ושיעור זהה מהקבלנים עבור חלקם בהתאמה. כל צד היה אמור לשאת בעלויות שלו ביחס לצדדים האחרים. פסק הדין ניתן לטובת התובעת וכנגד כל הנתבעים, תוך חישוב סכומים ספציפיים על בסיס הקביעה לעיל.