תמ"ש 80810-01-19

תקציר

המבקשת, המתגוררת בדירה כ-25 שנה, ביקשה צו מניעה זמני שיאסור על אחיה, המשיב, לפנות דירה הרשומה על שמו. לטענתה, המשיב הבטיח לרכוש לה את הדירה אם תתגרש מבעלה. המבקש התגרש ועבר לגור בדירה. אולם, המשיב הפר את הבטחתו ואיים לפנותה. המבקשת טענה כי יש לה זכויות בעלות, זכויות חוזיות וזכויות המבוססות על דיני הנזיקין. היא ביקשה צו שיאכוף את החוזה, יכריז על הדירה כשלה וייתן פיצוי. המשיב טען כי התביעה התיישנה. בית המשפט קבע כי המבקשת הציגה ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה חוזית. נמצא כי ראיות המבקשת, לרבות עדויותיה ועדויות בתה, ביססו הבטחה של המשיב בדבר רכישת דירה למגוריה. באשר לחשש להכביד על ביצוע פסק הדין, קבע בית המשפט כי מגוריו הארוכים של המבקש בדירה ללא תשלום דמי שכירות, יחד עם תביעת הפינוי של המשיב, מצביעים על סיכון להעברת זכויות הדירה לצד שלישי. הדבר תמך בהמשך צו העיקול. בית המשפט שקל גם את מאזן הנוחות ומצא כי הנזק הפוטנציאלי למבקש ללא הצו גדול מזה שנגרם למשיב עמו, במיוחד בהתחשב בגילו המתקדם של המבקש. בית המשפט ציין את מחדלו של המשיב באי הגשת תצהיר או עדים, אשר תמכו בגרסתו של המבקש לאירועים. עם זאת, בית המשפט חייב את המבקש להעמיד ערבות כספית בסך 5,000 ₪ וערבות צד ג' בסך 35,000 ₪ על מנת להגן על המשיב מפני נזק אפשרי. הצו האוסר על דיספוזיציה התקבל, והערבויות יופקדו תוך 14 יום. אם לא, ההזמנה תבוטל. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.