ת"א 12486-04-09

תקציר

פסק דין זה עניינו בפירוק שותפות בחלקת קרקע בסכנין. החלקה הייתה בבעלותו של ג'מיל בסילה שאקור, שחילק אותה בין ארבעת בניו. לאחר מותו של ג'מיל התגלע ויכוח בין בניו בנוגע למזימה. השופט א' פריאל קבע כי ניתן לפרק את השותפות על ידי חלוקת הקרקע בעין, ומינה מודד שיכין תכנית חלוקה. לאחר פרישתו של השופט פריאל הועבר התיק לשופט אחר. לאחר גלגולים שונים של תוכנית החלוקה, הוכנה גרסה סופית, תוך התחשבות בחלוקה הקיימת של הקרקע ובכל השטח המבוזבז. התכנית הקצתה לתובע חלקה מס' 16/1 (בזילה שקור) ולנתבע מס' 1 (ג'ריס שאקור), ושטח של 887 מ"ר לתובע (חלקת משנה מס' 16/1/2). מספר נאשמים סירבו לקבל את התוכנית וביקשו את חקירת המודד. התובע וחלק מהנתבעים הסכימו לתכנית, תוך ויתור על יתרת תשלומים כלשהי. נאשמים 5, 6 ו-28 עמדו על סירובם והובילו להכרעת הדין הנוכחית. בית המשפט מצא כי הנתבעים 5 ו-6 לא הגישו כתב הגנה, דבר היוצר מחסום פרוצדורלי בפני טענותיהם. טענתם העיקרית, כי תכנית החלוקה אינה משקפת את מצבה האמיתי של הארץ, לא נתמכה ונדחתה. מעדותו של המודד עולה כי התכנית הוכנה על סמך היכרותו הנרחבת עם החלקה. גם טענתם הנוספת, לפיה השמאי התעלם מנתונים בסיסיים, נדחתה. בית המשפט קיבל את הסברו של השמאי לתהליך קבלת ההחלטות שלו. באשר לתשלומי האיזון, ציין בית המשפט כי הנתבעים 5 ו-6 לא ביקשו אותם בסיכומיהם, והמוכר שלהם, האח חנא, לא היה צד להליך. עוד ציין בית המשפט כי חוות דעתו של שמאי המקרקעין בעניין תשלומי האיזון הייתה שגויה. אשר לנאשם 28, מצא בית המשפט כי טענתו לתיקון תכנית החלוקה אינה סבירה ולכן דחה אותה. סוגיית תשלומי האיזון לנאשם 28 לא נטענה די הצורך וניתן היה להתייחס אליה בהליך נפרד. למרות הצעתם של נאשמים 21 ו-22' לייעד חלקה משותפת לבעלי קרקעות שלא קיבלו את חלקם, דחה בית המשפט את בקשתם, בנימוק של אדישות חלק מבעלי הקרקע והמורכבות שבהקצאת קרקעות שנרכשו על ידי אחים אחרים שמכרו את חלקם. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת תכנית החלוקה, והורה על פירוק השותפות על פי התוכנית, בכפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כל צד היה אחראי לעלויות שלו. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום כ"ט אלול תשפ"א או ביום 06/09/2021.