ע"ע 28071-04-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה נוגע לבקשת המדינה לפרסם פסק דין הקשור לסכסוך עבודה שעניינו טענות להטרדה מינית. לבית הדין לעבודה שיקול דעת בעניין זה, והוא שוקל את עקרון פומביות הדיונים – המעדיף הליכים פתוחים ושקופים בבית המשפט ופרסום פסקי דין – אל מול חששות פוטנציאליים לפרטיות של בעלי הדין. במקרה זה, העובד לא הגיש בקשה למנוע את פרסום פסק הדין ורק הגיש התנגדות תמציתית, בנימוק של "משבר אמון חמור". בית המשפט הכיר בכך שהליכים הקשורים להטרדה מינית מתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות ופרטיהם אינם מפורסמים כדי להגן על פרטיות בעלי הדין. עם זאת, משניתן פסק דין ונקבעו העובדות, הצורך בחיסיון פוחת. אם לא יהיו טענות נגדיות משכנעות, הכף נוטה לטובת הפרסום ופרסום פסקי הדין, מה גם שהמדינה הסכימה למחוק את שמותיהם ואת כל הפרטים המזהים של הצדדים. מאחר שהעובד לא סיפק נימוקים ספציפיים לשמירה על חיסיון פסק הדין, החליט בית המשפט לקבל את בקשת המדינה. פסק הדין יפורסם תוך שמירה על פרטיות הצדדים באמצעות הסתרת פרטים מזהים. החלטה זו עולה בקנה אחד עם עקרון הפומביות, המבטיח את שקיפות המערכת המשפטית ומאפשר לציבור לגשת לפסק הדין. בית הדין הדגיש כי אין די באמירה הכללית של העובדת כדי להצדיק אי פרסום, מה גם שפסק הדין התמקד בעיקר בנושאים נוספים מעבר להטרדה מינית, ולא הייתה הצדקה להגן על עניינים אלה מעיני הציבור.