ס"ע 20345-08-11

תקציר

התובע, מהנדס שעבד אצל הנתבעות - שתי חברות אחיות המייצרות זכוכית - קרוב לשמונה שנים, תבע מהנתבעים תשלומים בגין פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, החזר הוצאות נסיעה, היעדר הפרשה לפנסיה וניכוי משכרו שלא כדין. הנתבעים טענו כי טענות התובע מבוססות או אינן נכונות. בית המשפט קבע כי שכרה הקובע של התובעת עומד על 5,000 ₪ לחודש. עוד נקבע כי התפטרותו של התובע נופלת בגדרו של חוק פיצויי פיטורים, שכן הנתבעים לא עמדו בחוקי ההגנה ובצווי ההרחבה, והתובע לא קיבל תלושי שכר – נסיבות שהצדיקו את התפטרותו. לפיכך נפסקו לתובע 41,465 ₪ פיצויי פיטורים עבור כל תקופת עבודתו. בית המשפט פסק לטובת התובע גם בעניין דמי הבראה - נפסקו לו 4,726 שקל - ופדיון חופשה שנתית - נפסק לו 4,032 שקל. השופט הסכים עם התובע כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת 1, אך הסכום הנתבע לא הוכח ולכן נדחה. בית המשפט הורה לנתבעת 2 לשלם ישירות לתובעת סך של 2,559 ₪ בגין היעדר הפרשה לפנסיה. כמו כן הוחזר לתובע ניכוי שלא כדין של 1,300 ₪ משכרו של התובע בחודש יולי 2010. תביעת הנתבע לקיזוז ופיצוי בגין נזק וחוסר תום לב נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא ראיות לנזק או חוסר תום לב מצד התובע. בקשת התובע לשכר טרחת עורך דין נענתה, והנתבע 2 חויב לשלם לתובע 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. לבסוף, נדחו חלק מהטענות נגד הנתבע 1, הגם שהוותק שלו בעת עבודתו בחברה חושב לטובתו. פסק הדין ניתן לטובת התובעת ביום 25.3.14, והנתבעים חויבו לציית תוך 30 יום.