בש"פ 90/15

תקציר

העתירה לביטול החלטה המאריכה את מעצרו של אדם לפני משפט נדחתה. הערעור הוגש מעבר לתקופה המותרת של 30 יום, וזו עילה לדחייה. עם זאת, השופט בחן את התיק ולא מצא סיבה לחלוק על החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לנשיאת נשק ושימוש בו, והראיות הצביעו על כך שנשקפת ממנו סכנה ממשית לציבור. התקיימו התנאים להארכת מעצר עד תום המשפט – קיומן של ראיות לכאורה, עילות מעצר ובהיעדר חלופה הולמת. השופט הכיר בכמה סתירות בהצהרות העדים, אך ייחס אותן להסכם פיוס בין המשפחות המעורבות. ההגנה טענה כי הסכנה הנשקפת מהנאשם פחתה עם הזמן, אך השופט חלק על כך, והדגיש את עברו הפלילי של הנאשם ואת אופי האישומים. יתר על כן, ראיות חדשות שהציגה ההגנה לא ערערו באופן משמעותי את התיק המקורי, ותצהיריהם של שני עדים פוטנציאליים לא היוו עילה מספקת לבחינה מחודשת. כתוצאה מכך, אישר השופט את הארכת מעצרו של הנאשם לפני משפט.