סע"ש 46207-05-21

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישה עובדת מדינה נגד מדינת ישראל בנוגע להסדר הפנסיה שלה. התובעת, שעבדה במשרד החינוך, טענה כי יש לבטח אותה בתוכנית פנסיה תקציבית, כפי שסברו לה, ולא בקרן פנסיה צבורה. בית הדין קבע כי התובעת לא הייתה זכאית לתכנית הפנסיה התקציבית, בין היתר שכן היו שתי הפסקות בהעסקתה שבמהלכן לא הייתה בחל"ת, דבר שפגע ברציפות השירות הנדרשת לצורך זכאות לפנסיה תקציבית. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת הסתמכה באופן סביר על מצג המדינה לפיו היא מבוטחת במסגרת תוכנית הפנסיה התקציבית ושינתה את עמדתה לרעתה. לפיכך, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה והורה למדינה להציב את התובעת במצב בו הייתה נמצאת אילו הייתה מבוטחת בקרן פנסיה צבורה לאורך כל תקופת עבודתה. באופן ספציפי, המדינה חויבה להוון את תשלומי הפיצויים החודשיים עבור תקופות ההעסקה המזכה ולהפקיד את הסכום המהוון לקרן פנסיה לפי בחירת התובע, בניכוי חלקו של התובע בהפקדות עבור חלק מהתקופות. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 35,000 ₪ והוצאות משפט בסך 10,000 ₪. שני הצדדים נדרשו לפעול על פי פסק הדין בלוחות זמנים שנקבעו, וערעור לבית הדין הארצי לעבודה הותר בתוך 30 יום.