ת"א 16679-07-16

תקציר

מהנדס ששירת כמש"קית כיבוי אש בטייסת התעופה של צה"ל תבע את מדינת ישראל ואת משרד הביטחון על פיטורים שלא כדין. התובע שירת בשירות קבע קרוב לעשר שנים וטען כי הממונים עליו הבטיחו לו משרת קבע מוגדרת. עם זאת, הוא פוטר בשל היעדר עמדה כזו. התובע טען כי המדינה פעלה בחוסר תום לב והפרה את פקודת המטכ"ל וגרמה לו נזק כספי. המדינה טענה כי יש לדחות את התביעה על יסוד השתק ושיהוי, שכן התובע לא ערער על החלטת ועדת הערר של צה"ל. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי תביעת התובע לפיצויים אינה נדחית. בית המשפט שקל גם את טענות התובע בדבר אי קיום החלטת ועדת הערר וקבע כי המדינה לא פעלה בהתאם לפסק הדין. נפסק כי המדינה הייתה צריכה לאפשר לתובע להגיש מועמדות למספר תפקידים שהיו רלוונטיים עבורו, אך לא עשתה כן. למרות שקבע כי המדינה לא קיימה את החלטת הוועדה, בית המשפט לא קיבל את טענת התובע כי המדינה הטעתה את הוועדה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ולא מצא כל הצדקה לטענות התובע. באשר לנזקים, קיבל בית המשפט את חוות הדעת האקטוארית שהציגה המדינה והורה למדינה לשלם לתובע כפיצוי בסך 172,496 שקל. כמו כן חויבה המדינה לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 23,000 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בית המשפט הכיר בזכות הערעור כעניין שבדין.