ע"ע 3099-09-13

תקציר

המבקשים ביקשו להאריך את המועד לערעור על פסק דין שניתן להם ביום 6.6.2013, בשל מה שלטענתם היו נסיבות מיוחדות. פסק הדין הכריע בתביעות שונות שהיו למבקשים נגד המשיב, לרבות אי תשלום מענק יובל ופיצוי בגין הלנה, וכן סכום הפרשי ההצמדה שנפסקו להם. המבקשים טענו כי מצבם הרפואי שלהם ושל בני משפחתם, לצד פגרת הקיץ, היוו סיבות מיוחדות לעיכוב. עוד ציינו כי קיומו של ערעור תלוי ועומד של המשיב בעניין גובה ההפרשים שנפסקו מהווה טעם מיוחד. המשיב טען כי נימוקי המבקשים אינם מיוחדים דיים כדי להצדיק את השיהוי. השופטת הסכימה עם המשיב כי נסיבותיהם האישיות של המבקשים ופגרת בית המשפט אינן מהוות סיבה מיוחדת לשיהוי. עם זאת, השופט פסק לטובת המבקשים ביחס לערעור התלוי ועומד, בקובעו כי קיומו של ערעור על גובה ההפרשים שנפסקו אכן מהווה טעם מיוחד להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין בעניין אי פסיקת פיצוייה של הלנה, שכן הוא אינו מרחיב את היקף ההתדיינות המקורית. מנגד, השופט פסק נגד המבקשים בנוגע לתביעתם למענק היובל, וקבע כי לא הציגו סיכויי הצלחה משכנעים בערעורם בעניין זה. לפיכך, בקשת המבקשים להאריך את המועד לערעור על פסק הדין התקבלה באופן חלקי בלבד. עוד הורה השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו וקבע מועדים ספציפיים להגשת ערעור המבקשים ולתגובת המשיב. הדיון בערעור המבקשים נקבע ליום 31.10.2013.