ת"פ 19432-07-15

תקציר

הנאשמים, עדן לבונה ופדלון, הורשעו בשורה של עבירות הקשורות לעבירות בטיחות בפרויקט בנייה. עדן לבונה הייתה חברה בניהולו ובבעלותו של פדלון, שביצעה עבודות בנייה בבניין מגורים. בביקורות שערך משרד הכלכלה התגלו הפרות רבות של תקנות הבטיחות, ובהן אי מתן הודעה על פעולות בנייה, מינוי מנהל עבודה ויישום אמצעי בטיחות כגון גידור אזורים מסוכנים, אספקת ציוד מגן והקפדה על בטיחות החשמל. חלק מהפרות אלה הובילו להאשמות מרובות, כפי שחזרו על עצמן במהלך הביקורות הבאות. בנוסף, הואשמו הנאשמים בהפרת צו בטיחות שהורה להם להפסיק את עבודות הבנייה. בית המשפט הרשיע את שני הנאשמים בארבעה אישומים, שכל אחד מהם התייחס למועדי בדיקה שונים. עדן לבונה הורשע בשורה של עבירות לפי פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות הנלוות, ואילו פדלון הורשע כאחראי לעבירות אלה. בית המשפט התייחס לעבירות כחלק מאירוע בודד בשל סמיכותן בזמן, מטרה משותפת ואופי דומה, למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד הרשויות. הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות היו קדושת החיים ומניעת תאונות עבודה, שכן ההפרות סיכנו את ביטחונם הפיזי של העובדים. בית המשפט ציין כי העבירות בוצעו ממניעים כלכליים ומהוות עבירות כלכליות. בקביעת טווח הענישה המתאים, בחן בית המשפט את הקנסות המרביים הקבועים בחוק, אשר השתנו בהתאם לאופי העבירה, כאשר הגבוה ביותר עמד על 29,200 ₪. בית המשפט שקל גם פסיקות קודמות בעבירות דומות, שהטילו בדרך כלל קנסות שנעו בין 25% ל-50% מהמקסימום. בגזר הדין התחשב בית המשפט בנסיבות הקשורות לעבירות, לרבות פוטנציאל הפגיעה, המניע הכלכלי ומודעות הנאשמים לעבירות. עדן לבונה, כאחראית העיקרית, נקנסה ב-265,100 שקל, שישולמו בתשלומים חודשיים, עם התחייבות לשלוש שנים לעמוד בתקנות הבטיחות. פדלון, שתפקידו היה פחות, נקנס ב-89,300 שקל, גם הם בתשלומים, עם התחייבות דומה. בית המשפט דחה את טענת הנאשמים למצוקה כלכלית וקבע כי היעדר עבר פלילי ושיתוף פעולה עם הרשויות מצדיקים את העונש שנבחר. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.