ת"א 42305-05-24

תקציר

התובעים, שהגישו בקשה להקצאת קרקע במושב אניעם, ביקשו צו מניעה זמני שיעצור את הליכי הקצאת הקרקע של הנתבעת. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא עמדו בתנאים הנדרשים למתן סעד זמני. באופן ספציפי, הבקשה לא עמדה בשני המבחנים העיקריים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. ראשית, התובעים לא הביאו ראיות מהימנות לכאורה לתמיכה בתביעתם ובצורך בסעד. שנית, מאזן הנוחות והנזק הפוטנציאלי לצדדים שלישיים לא היטיב עם התובעים. בית המשפט הטיל ספק בתום הלב של התובעים בשל השיהוי בהגשת הבקשה, שגרם לפגיעה מופרזת במבקשים אחרים. בנוסף, התברר כי התובעים היו בעלי חלקת אדמה באותו יישוב, ולכן הם אינם זכאים להקצאת קרקע על פי הקריטריונים. משכך, סיכויי הצלחת התובעים בהקצאת הקרקע היו אפסיים. בנסיבות אלה, דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני, ביטל את צווי המניעה הקיימים והורה לתובעים לכסות את הוצאות הנתבעים.