רע"פ 1510/23

תקציר

פסק הדין מסתיים בדחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי חוק השיפוט הצבאי, תוך הסתמכות מפורשת על סעיף 440ט(ב). בית המשפט הדגיש כי על מנת שערעור כזה יתקדם, עליו להיות כרוך בשאלה משפטית בעלת חשיבות, קושי או חידוש משמעותיים. נמצא כי עניינו של המבקש אינו עומד באמות מידה אלה, שכן הוא ערער בעיקר על קביעות עובדתיות ועל תחולת הדין הקיים, ולא הציג שאלה משפטית חדשה. פסק הדין שב והדגיש כי רשות ערעור בערכאה שלישית שמורה לתיקים הנוגעים לסוגיות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר, ולא רק לתיקון טעויות שנתפסו בפסקי דין קודמים. הודגש ההבחנה בין המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות, תוך הדגשת המודעות הנפשית הנדרשת לסיכון הכרוך בכך. בתי המשפט קבעו כי המבקש היה מודע לפזיזות שלו בנשק, שמטבעו טומן בחובו סיכון קטלני, בהתאם לתפיסות משפטיות מבוססות. למרות התוצאה המצערת, בקשתו של המבקש לא עמדה באמות המידה המחמירות למתן ערעור, מה שהוביל לדחייתה.