ת"א 18275-02-18

תקציר

התובע, שעבד כמכונאי רכב אצל הנתבעים במשך 14 שנים, סבל מתסמונת התעלה הקרפלית ומתסמונת התעלה האולנרית בשל אופי עבודתו. המחלה נגרמה עקב 25 שנות עבודתו של התובע כמכונאי, באותם תנאי עבודה. הנתבעים נמצאו רשלנים בכך שלא סיפקו לתובע כלים מתאימים, הדרכה ופיקוח נאותים ושיטות עבודה מתאימות, ובכך הפרו את חובת הזהירות כלפיו. עם זאת, הנתבעים נמצאו אחראים רק עבור שנות עבודתו של התובע אצלם, המהוות 56% מסך שנותיו כמכונאי. בית המשפט קבע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 27%, וחישב את נכותו התפקודית ואת אובדן כושר ההשתכרות שלו בשיעור זהה. לתובע נפסקו 282,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 401,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, 85,375 ₪ בגין אובדן זכויות סוציאליות, 125,000 ₪ בגין כאב וסבל, 15,000 ₪ בגין עזרה לזולת ו-10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וניידות בסך כולל של 918,375 ₪. לאחר ניכוי התגמולים היחסיים של המל"ל, שהסתכמו בסך 345,600 ₪, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 514,300 ₪, וכן 23.4% מסכום זה בשכר טרחת עורך דין ו-10,000 ₪ הוצאות משפט. בנוסף, נדרשו הנתבעים לשלם בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 5,000 שקל בגין ההליך המקדמי בעניין הכיסוי הביטוחי.