ע"פ 8748/08

תקציר

במקרה הנבחן טוען המשיב כי יש לדחות את הערעור ברובו למעט קיצור תקופת המאסר המותנית הארוכה יתר על המידה. הערעור מערער על ממצאי המהימנות של בית משפט קמא, ובפרט בשאלה האם המערער חצה את הצומת באור אדום, בהתבסס על עדויות עקביות של שני עדי ראייה, בכר ואזברגה, ועל ראיות מאששות. המשיב חולק על הטענות בדבר השפעה פסולה של בית המשפט ומדגיש את חוסר פעולתו של המערער לפסול את בית המשפט, תוך ערעור טענות למשוא פנים. שכרותו של המערער מודגשת, כאשר עקבות משמעותיים של סמים ואלכוהול נמצאו בגופו, דבר המצביע על כך שהיה תחת השפעתם בזמן הנהיגה, הנתמך בראיות על עיתוי הצריכה וההתנהגות לאחר האירוע. הסתמכותו של בית משפט קמא על הערכתו של בוחן התנועה על פני זו של מהנדס סותר, בכל הנוגע למהירות הרכב ופרטי ההתנגשות, נראית ראויה בשל הקפדה על הנחיות המשטרה ועל הבידוק בשטח. טענתו של המערער כי מעשיו נעדרו יסוד נפשי להריגה מתנגדת בהדגשת החלטותיו המסוכנות לנהוג בשכרות חמורה, וכתוצאה מכך מספר רב של הרוגים המצדיקים את הרשעת ההריגה. המשיב גורס כי חומרת מעשיו של המערער מצדיקה את העונש שהוטל, תוך הקבלה למקרי עבר ודוגל בענישה מרתיעה בהתחשב בתוצאות הטרגיות ובחששות הבטיחות בדרכים. לבסוף, בהסכמתו להפחית את תקופת המאסר, המשיב חולק בתוקף על הפחתת חומרתן המוסרית והמשפטית של העבירות, וטוען כי החלטותיו של בית משפט קמא נובעות מבחינה מעמיקה של הראיות וההקשר.