פש"ר 23852-01-11

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת החייב להכריז על פושט רגל מחוסר תום לב. החייב לא הצליח להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, והתנהלותו במהלך הליכי פשיטת הרגל הוכיחה עוד יותר חוסר תום לב. בית המשפט מדגיש כי הליכי פשיטת רגל משרתים שתי מטרות: סיוע לנושים בהחזר חובות ומתן התחלה חדשה לחייבים. עם זאת, האחרון מותנה בהתאמתו ובכדאיותו של החייב. במקרה זה, אי עמידתו השיטתית של החייב בהתחייבויותיו, היעדר גילוי מלא והוצאות מופרזות מצביעים על היעדר תום לב. בנוסף, אי פירעון חובותיו של החייב לקופת הכינוס ונסיבות יצירת חובותיו מרמזים על היעדר ניסיונות שיקום אמיתיים. בית המשפט מגיע למסקנה כי החייב לא עמד בנטל ההוכחה בדבר תום הלב ולכן דוחה את הבקשה. כתוצאה מכך, צו הכינוס מבוטל ומאפשר לנושים לפעול להשבת חובות. הוצאות ההליך ישולמו מקופת הכינוס וכל יתרה תועבר לתיקי הוצאה לפועל. פסק דין זה מדגיש את יחסי הגומלין בין תום ליבו של החייב לבין נכונותו של בית המשפט להעניק הגנה, ומדגיש את חשיבות ההתנהלות הישרה והאחראית בהליכי פשיטת רגל.