בג"צ 544/98

תקציר

העותר ביקש פטור מאגרות בעתירה שלישית שערערה על החלטות שופטים נכבדים בבקשה דומה נגד נשיא המדינה. בתחילה, דחתה השופטת אורית אפעל-גבאי את הפטור מאגרה לאחר שסקרה את מצבו הכלכלי של העותר ומקרים קודמים בהם הגיש פעמים רבות עתירות ללא הצדקה לפטור מאגרה. בהמשך אישרה הנשיאה החלטה זו, תוך שימת דגש על אופיו הציבורי של המקרה (בג"ץ 4970/07-1). ביום 26.1.98 ביקשה העותרת שוב פטור מאגרה בגין עתירה ציבורית בעניין ימי חופשה למבקר המדינה. עם זאת, הדבר נתמך בתצהיר מעורפל ללא פרטים כספיים מספקים. לפיכך, הבקשה נדחתה על סמך תקדים משפטי שניתן לאחרונה (ע"א 4752/97), אשר מדגיש את הצורך בפירוט מקיף ונתמך במסמכים של הכנסות ונכסים. תצהירו של העותר לא כלל פרטים כגון שווי דירה, הכנסות בין בני זוג או חובות שטרם נפרעו, ולכן הבקשה אינה קבילה. בהתחשב בכך שעתירות ציבוריות דורשות בדרך כלל תשלום אגרה בשל משמעותן, ומאחר שהאגרה נמוכה יחסית, בית המשפט לא מצא הצדקה לפטור. החלטה זו גובשה סופית והוקלטה ב-27 בינואר 1998.