ת"צ 22236-07-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין גביית שכר טרחה שלא כדין על ידי מספר משיבים, שהוביל להסכם פיצוי לטובת הציבור. במסגרת הסדר הפשרה הוצע להעביר את הכספים, כ-5,787,500 שקל, לחמש עמותות נבחרות. היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר הפשרה, אך דרש ערבויות לכך שהתרומה הייתה מעבר לכל התחייבות פילנתרופית קודמת וכי המשיבים לא יוכלו לתבוע קרדיט עליה. התעוררו חששות לגבי הבחירה וההתאמה של הארגונים המקבלים והיתרונות הפוטנציאליים לצדדים המעורבים. בית המשפט הדגיש את חשיבות השקיפות, ההגינות והבטחת התרומות לשרת באמת את האינטרסים הציבוריים, והציע קריטריונים לבחירת הארגונים המקבלים אותם, כגון דרישה לתעודת ניהול תקינה וגילוי כל קשר בין מפלגות וארגונים. בית המשפט שקל גם שימוש בארגוני גג לחלוקת כספים, תוך הבטחת הליך בחירה הוגן ושקוף. ההחלטה הדגישה את הצורך בהתערבות חקיקתית כדי לקבוע קווים מנחים ברורים להסדרים כאלה, והדגישה את מגבלותיו של בית המשפט בקביעת הקצאות כספים. לצדדים ניתנו שלושים יום להמציא מסמכים העומדים בקריטריונים שנקבעו כדי להבטיח שהסכם הפשרה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הקבוצה ומקיים את מטרות חוק התובענות הייצוגיות.