תפ"ח 1005/08

תקציר

הנאשם הואשם ברצח בכוונה תחילה של המנוח, פריצה לדירת המנוח, החזקת סכין והשמדת ראיות. האירוע התרחש על רקע חשדו של הנאשם כי אשתו מנהלת רומן עם המנוח. בליל 7.11.07 פרץ הנאשם, חמוש בסכין, לדירתו של המנוח דרך חלון בעת שהמנוח ושני ילדיו היו בתוכו. הנאשם דקר את המנוח מספר רב של פעמים וגרם למותו. לאחר מכן יצא הנאשם מהדירה, ניקה את טביעות אצבעותיו והלך לבית אמו, שם החליף בגדים והחביא את הסכין. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם תכנן מראש את הרצח. בית המשפט בחן את מכלול הראיות והעדויות, לרבות טענות הנאשם להגנה עצמית וחוסר כוונה. עם זאת, השופט מצא את גרסת הנאשם לאירועים לא אמינה בשל חוסר עקביות ושקרים. במקום זאת, השופט האמין לעדותה של אשת הנאשם, שאמרה כי הנאשם הודה ברצח ותיארה אותו כאכזרי. השופט שקל גם את התנהגותו של הנאשם לאחר האירוע, שהעידה על מצב נפשי רגוע ומחושב. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה סיפקה ראיות מספיקות מעבר לספק סביר כדי להוכיח את כל יסודות הכוונה המוקדמת: ההחלטה להרוג, הכנה בסיסית והיעדר התגרות. לפיכך הציע השופט להרשיע את הנאשם ברצח ובאישומים נוספים. השופט ר' אבידה והשופט מ' ברנט הסכימו עם הכרעת הדין.