רע"פ 4249/13
החלטה עליון
תקציר
השופט דחה את בקשת רשות הערעור על סמך תקדימים משפטיים מבוססים. המבקשים ניסו להציג את עניינם כסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, אך בית המשפט מצא כי הטענות שהועלו קשורות ברובן לעניין פרטי. לדברי השופט, ערעורים ניתנים רק במקרים חריגים שיש בהם עיוות דין, שאלה משפטית מהותית או סוגיה ציבורית כבדת משקל. מאחר שטענות המבקש לא נפלו לאף אחת מהקטגוריות הללו, הבקשה לדחיית הערעור הייתה מוצדקת. יתר על כן, גם חומרת העונש שהוטל לא היוותה עילה מספקת למתן רשות ערעור, אלא אם כן הייתה חריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת. מכיוון שהעונש התיישר עם המינימום החוקי לעבירות נהיגה בשכרות, הוא לא היה עונשי יתר על המידה. עוד ציין השופט כי המבקש ביצע עבירות חמורות נוספות, המצדיקות תגובה קשה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.
חקיקה מקושרת
רע"פ 4249/13 דורון רחמים נ' מדינת ישראל, עליון (20.8.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.