בש"פ 1288/19

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתיק ערעור פלילי שבו ביקש המערער לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנימוק שניתן להקל על מסוכנותו לחברה באמצעים שאינם מעצר. המעשים המיוחסים למערער, הכוללים מקרה בודד של עבירת מין חמורה, לצד עברו הפלילי הכולל 13 הרשעות קודמות, נלקחו בחשבון. בית המשפט הכיר בסכנה הטמונה בעבירות מין, במיוחד כאלה המבוצעות בתוך המשפחה, ובשיבוש ההליכים הפוטנציאלי, והפך את החריג של שחרור העבריין לנדיר. המערער ניסה להמעיט בחומרת מעשיהם ובסיכון להישנותם, אך בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות. תחת זאת, מאפייניו של המערער, כפי שתוארו בדו"ח, הצביעו על רמת מסוכנות גבוהה, המחזקת את הצורך במעצר. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי הפניית המערער לשירות המבחן אינה מזכה אותו אוטומטית בשחרורו וכי פיקוח אלקטרוני אינו חלופה אוטומטית כאשר לא ניתן לשלול את הסכנה הנשקפת מאדם. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער התקבלה, תוך קביעת השופט כי לא ניתן למתן במידה מספקת את הסכנה שהם מהווים לחברה באמצעים אחרים.