תא"מ 21440-06-12

תקציר

התובע תבע את הנתבעים, בעל ואישה, על סכום שיק שנמשך על חשבון האישה, שנחתם על ידי הבעל ונמסר לתובעת כבטוחה להלוואה. האישה טענה כי בעלה אינו מוסמך לחתום בשמה על הצ'ק, וכי החתימה על הצ'ק אינה שלה. בית הדין קבע, כי אמנם חתימת הבעל על השיק כמגירה אינה מהווה הרשאה, אך חתימתו השנייה על השיק כערב מעידה על כוונתו לחייב את האישה כמושכת השיק. התובעת לא הצליחה להוכיח כי האישה נתנה לבעלה הרשאה כללית או ספציפית לחתום על השיק. לפיכך, התביעה נגד האישה נדחתה, והבעל נמצא חייב בתשלום מלוא סכום השיק, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט מתח ביקורת על הנתבעים על כך שהגישו תלונה במשטרה נגד התובעת בגין גניבה וזיוף, וקבע כי לא מדובר בתלונה אמיתית אלא בצעד טקטי, ודחה את בקשת האישה להוצאות למרות דחיית התביעה נגדה.