בש"א 3629/08

תקציר

פסק הדין הנדון נובע מתביעת נכות שהגיש המשיב כנגד המבקשים. פסק הדין הראשוני, שניתן ביום 11.4.2006, התווה את חובות הפיצויים של המבקשים כלפי המשיב. שני הצדדים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, מה שהוביל לתיקון חלקי הנוגע לחישוב השתכרות העבר וההווה. החלטת בית המשפט העליון, שניתנה בשנת 2008, קבעה כי השכר הממוצע במשק בעת מתן פסק הדין הראשוני צריך לשמש בסיס לחישוב השתכרות זו. בעקבות תיקון זה, ביקשו המבקשים מבית המשפט המחוזי פסק דין לפרש ולהבהיר את פסק הדין, שיוביל לפסק הדין הנוכחי. בית המשפט פותח בתיאור ההיסטוריה הפרוצדורלית והאופי מבוסס ההסכמה של החלטת בית המשפט העליון. לאחר מכן הוא מתייחס לשיקולי הצדדים לגבי השתכרות בעבר ובעתיד, תוך ציון פערים בפרשנותם. בית המשפט מדגיש כי פסק הדין לא יחרוג מכוונתו של פסק הדין המקורי והוא לצרכים פרשניים בלבד. בפסק הדין מובהר כי המבקשים אחראים לשלם למשיב סכומים ספציפיים בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות עתידית, כאב וסבל, טיפול סיעודי, סיוע מאחרים, ניידות וטיפולים רפואיים עתידיים. סכומים אלה יחושבו על בסיס תאריכים ופרמטרים ספציפיים שהותוו בפסק הדין המקורי. עוד קובע בית המשפט כי קצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל המשיב ינוכו מתשלומים אלה. בנוסף, המבקשים אחראים ל-25% מסך הפיצויים שנפסקו, כולל מע"מ, כשכר טרחת עורך דין. פסק הדין בא לתת פרשנות ברורה לפסק הדין המקורי, תוך התחשבות בתיקונים שנבעו מהחלטת בית המשפט העליון. בית המשפט נוזף בשני הצדדים על ניסיונותיהם לפרש את פסק הדין לטובתם ומפציר בהם לחדול מהתמשכות ההליכים המשפטיים. פסק הדין מסתיים באישור התשלומים שחבו המבקשים למשיב, בחישובים ספציפיים המבוססים על הפרמטרים של פסק הדין המקורי, ובכך מביא לסיומה של פרשה משפטית ממושכת זו.