ת"א 74197-12-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת על בעלות על דירה בשווי של כמה מיליוני שקלים. התובע טען כי רישום הדירה על שם הנתבע היה פיקטיבי, ואילו הנתבע טען כי הוא אמיתי. במהלך דיון ההוכחות בתיק, התברר כי הקלטה הקשורה לתיק נעדרת מתיקי בית המשפט. הסנגור התנגד לקבילות ההקלטות, שכן הן לא הוגשו עם התצהיר ולא הוא ולא בית המשפט הקשיבו להן. בא כוחה של התובעת הצהיר כי ההקלטות היו בטלפון של התובע והסכים למסור אותן לבית המשפט ולהגנה. עם זאת, הסנגור התנגד לאיחור בהגשת ההקלטות. לאחר עיון בפרוטוקול הדיון, הבין השופט כי לא התקבלה החלטה להגיש את ההקלטות כראיה, בניגוד לטענות שהועלו בהודעה על הגשת מוצגים. לפיכך, ההחלטה לצרף את ההקלטות לתצהיר התקבלה בטעות. עם זאת, השופט החליט לקבל את ההקלטות כראיה, בהתחשב בחשיבותן של ההקלטות בסיוע לבירור האמת מאחורי סכסוך הבעלות. מאחר שדיון ההוכחות הסתיים זה עתה, עיכב השופט את הגשת סיכומי הטיעון ונתן לשני הצדדים הזדמנות לבקש לצרף ראיות נוספות הקשורות להקלטות. כמו כן הורה השופט לתובע לשלם לנתבע ולאוצר המדינה 3,000 ₪ כל אחד בשל עיכובי התובע שהאריכו את ההליכים שלא לצורך.