ה"פ 26068-03-16

תקציר

המחלוקת היא על הפיצוי הראוי בעקבות הפקעת מקרקעי התובעים על ידי הנתבעת. נקודת המחלוקת העיקרית היא האחוז השנתי הראוי שיש להחיל על שווי הקרקע המשתנה, כחלק מהפיצוי המחושב לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות. התובעים מינו מומחה שהמליץ על שכר טרחה של 6% לשנה. הנתבעת טענה כי יש להפחית משמעותית את שכר הטרחה, והפנתה למסמכים רבים ולתיקים קודמים כדי לתמוך בעמדתה. בית המשפט בחן את חוות הדעת של שני הצדדים ומצא כי חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי התובעים סבירה ומקצועית יותר. לפיכך, החליט בית המשפט לאמץ את חוות דעתו של המומחה וקבע כי יש לקבוע את דמי החכירה של הקרקע בשיעור של 6% משווי הקרקע המשתנה מדי שנה. אגרה זו חלה מיום תפיסת הקרקע, למעט סכום יחסי ששולם על ידי הנתבעת כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת באמצע שנת 2018. בית המשפט פסק גם הוצאות נלוות, לרבות שכר טרחת עורך דין, וחייב את הנתבע בגינם 150,000 ₪. עוד ציין בית המשפט כי אין די בתשלום פיצוי כלשהו כדי לעצור את המירוץ לתשלום דמי חכירה, ובמקרה ספציפי זה מרבית הפיצויים המגיעים לא שולמו, ומכאן שהמרוץ נמשך. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים 90% מהפיצוי המחושב, לאחר ניכוי מקדמה של 10% בגין מס רווחי הון.