בצה"מ 8272-02-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סמכותה של ועדה לפרש ולקבוע את גבול השיפוט של מדינת ישראל במקרה של אי דיוקים וסתירות במסמכי הממשלה המקוריים משנת 1967. הוועדה, שמונתה על ידי מנכ"ל הרשות לפיתוח ישראל, ביקשה ליישב סתירות אלה, אך נעדרה סמכות חוקית להעדיף תיאור אחד על פני אחר. היעדר תיקוף רשמי של עבודתם מותיר מרווח טעות של "עשרות מטרים", מה שיוצר ספק לגבי מיקומו המדויק של הגבול. המקרה שלפנינו עוסק בבניין שהבעלות עליו שנויה במחלוקת בשל חוסר ודאות זה, כאשר הגבול עובר דרכו לכאורה. בית המשפט פוסק לטובת המבקש, ומבטל את צו ההריסה המנהלי נגד המבנה. השופט מגיע למסקנה כי פרשנויות הוועדה, על אף כוונתן הטובה, אינן יכולות להישקל משפטית, מה גם שהן מביאות לשינוי הגבול. יתר על כן, הצליח המבקש להעלות ספקות באשר למיקומו של הבניין בתחום השיפוט הישראלי, והמשיבה לא הביאה ראיות מספיקות לסתור טענה זו. השופט מתייחס גם לטענות נוספות שהעלה המבקש, ובהן אכיפה בררנית, פגמים במתן הצו ושיקול דעתו של המשיב. טענות אלה נדחות, והמבקש אינו פוסק הוצאות בשל ניהולו הממושך והלא יעיל של ההליך.