בש"פ 3390/14
החלטה עליון
תקציר
המבקש ביקש לערער על פסק דין שניתן בשנת 1987 בעניין חילוט הערבות לאחר שלא התייצב בבית המשפט. הבקשה נדחתה. המבקש לא סיפק נימוקים מספיקים לתביעתו בהתאם למבחנים למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הקריטריונים לערעור בעניינים הנוגעים לחוק המעצרים הם ספציפיים ביותר ועניינו של המבקש לא עמד בהם. זאת ועוד, הבקשה התבססה על הסדרים משפטיים קודמים שאינם תקפים עוד, והפכו את הדיון בבקשה למיושן ולא לעניין כללי. גם היעדרותו של המבקש מן הצדק במשך שנים רבות, והפרת האמון שניתן בו, נלקחו בחשבון בפיטורים. הייתה הבהרה מסוימת האם אדם שנתן ערבות יכול לבקש דיון חוזר בהחלטה לגבי ערבות זו. נמצא כי ניתן לראות בבקשה כבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בנסיבות חריגות. באשר לחילוט ערבות, בקשה לעיון חוזר יכולה להישקל רק עם גילוי עובדות חדשות. המבקש לא הציג עובדות חדשות כלשהן ולפיכך לא הייתה הצדקה לעיון חוזר. ככלל, המבקש לא סיפק נימוק טוב לבקשתו למתן רשות ערעור ומשכך, הערעור היה מיותר ונדחה.
בש"פ 3390/14 אלעזר ענבל נ' מדינת ישראל, עליון (11.6.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.