המ"ש 3849-04-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה למשפט מאוחר ואת המסמכים הנלווים, יחד עם תגובת המשיב. על פי סעיפים 229 ו-230 לחוק, על בית המשפט לקבוע תחילה האם קיימת הצדקה לאי עמידתו של המבקש במועדים הקבועים בחוק. אם לא נמצאה סיבה כזו, על בית המשפט לקבוע האם דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. במקרה זה, שתי השאלות החזירו תוצאה שלילית. המבקש ידע על האישומים נגדם אך לא פעל במגבלות הזמן שנקבעו. הם שילמו את הקנס בסמוך למועד ביצוע העבירה, והרשעתם כעת סופית. טענת המבקש כי אדם אחר ביצע את העבירה וכי הקנס שולם ללא ידיעתו אינה משכנעת ונדחתה בעבר על ידי בתי המשפט. מדובר בטענה נפוצה שאין בה נסיבות חריגות המצדיקות את הארכת מגבלת הזמן. זאת ועוד, המבקש לא סיפק כל הסבר סביר לשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה. לפיכך, החלטות בתי המשפט הקודמים לדחות את הבקשות היו ראויות, וגם הבקשה הנוכחית למשפט מאוחר נדחית. למבקש שמורה הזכות לערער על החלטה זו כעניין שבדין.