ה"פ 222/97

תקציר

התיק נסוב סביב הבעלות על רכב מיצובישי גלנט בעל לוחית רישוי מספר 20-249-39, שנגנב מבעליו המקורי, ח.ח. פרידלנדר, ועבר מספר ידיים, בהן ענבתאווי, עבד עמאש וסאלח דבק, לפני שנרכש על ידי המבקש. המשיבה, חברת ביטוח, שילמה לפרידלנדר תגמולי ביטוח לאחר גניבת הרכב וכעת היא תובעת זכויות ברכב. המבקש, שרכש את הרכב מסאלח דבח, מבקש פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים החוקי של הרכב. השאלה העיקרית היא האם יכול המבקש לבסס בעלות באמצעות תקנת השוק לפי סעיף 34 לחוק המכר, המחייבת אותו להוכיח כריתת חוזה מכר, קיומו של נכס מיטלטלין, התקשרות המוכר במכירת נכסים כאמור, המכירה נעשית במהלך העסקים הרגיל, החזקת הקונה בנכס, ותום ליבו של הקונה. בית המשפט מוצא כי מתקיימים מספר תנאים להסדרת השוק, דהיינו, מעמדו של הרכב כמטלטלין והחזקתו של המבקש בו. עם זאת, המבקש אינו עומד בתנאים אחרים. הוא אינו מספק ראיות מספיקות לקיומו של חוזה מכר בכתב, ותום ליבו מוטל בספק בשל סתירות ונסיבות תמוהות סביב העסקה. ידוע כי בן דודו של המבקש, סאלח דבח, ממנו רכש את הרכב, טיפל ברכבים גנובים, והמבקש לא ערך חקירה מסודרת טרם הרכישה. בנוסף, היעדר תאריך מדויק בהסכם המכר וסתירות בעדויות העדים יוצרים ספק לגבי אמיתות המסמך ונסיבות המכירה. משכך, פוסק בית המשפט את תביעת המבקש, וקובע כי המשיב, כמבטח, הוא הבעלים החוקיים של הרכב. המבקש מצווה להחזיר את הרכב למשיב בתוך 48 שעות ולשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.