עת"מ 44519-10-15

תקציר

ועדת הערר החליטה כי שימושו של נכס כפאב אינו מתאים בשל מטרדי רעש קשים שהפריעו לדיירי הבניין, שעות פעילות סותרות וחוסר יכולת הן של מגורים והן של פאבים לדור בכפיפה אחת באותו בניין, ולכן דחתה את בקשת הוועדה המקומית להתיר בדיעבד את השימוש. הוועדה המקומית טענה כי יש להפוך את ההחלטה מאחר שהשימוש תואם את תכנית המתאר, אך החלטת ועדת הערר נמצאה סבירה, נטולת פניות ונטולת פגמים מנהליים על ידי המבקר השיפוטי. מאחר שהבקשה הייתה לשימוש רחב המסווג כ"מתחם אוכל", הכולל פאבים, בתי קפה ומסעדות, ציין המבקר כי המטרדים הקיימים יחולו גם על שימוש זה. עוד הדגיש המבקר כי היתרים לשימושים חורגים הם זכות שבשיקול דעת ולא זכות מוקנית, והדגש ששמה הוועדה המקומית על מדיניות הפיתוח של מרכז העיר אינו יכול לגבור על זכותם של התושבים לשימוש סביר בדירותיהם. כמו כן, לוועדת הערר הייתה סמכות לדחות את הבקשה מבלי לשקול תנאים אפשריים, שכן היא מצאה כי לא ניתן להתגבר על ההתנגשות בין השימושים. גם טענותיו של ליפקין, שהפעיל את העסק, נדחו שכן הן הועלו לראשונה במהלך הדיון, והמבקר הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה, לצד פסיקת שכר טרחת עורך דין לוועדת הערר בסך 10,000 שקל מהוועדה המקומית.