ק"ג 70127-01-20

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט דן בבקשה לפסול שופט על בסיס משוא פנים לכאורה. הבקשה נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות המצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. המסגרת המשפטית לפסילת שופט, כמפורט בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט והדין העברי החל, דורשת ראיות משמעותיות בשל ההשלכות החמורות על מערכת המשפט. בית המשפט הדגיש כי החלטות פרוצדורליות לבדן אינן מצדיקות פסילה וכי תחושותיהם או השקפותיהם הסובייקטיביות של בעלי הדין אינן בסיס מספק לתביעות מסוג זה. יתר על כן, אושרו מקצועיותו וחוסר משוא הפנים של השופט, והדבר מציע כי יש לשקול פסילה רק בנסיבות קיצוניות. השיהוי של המבקש ועיתוי הגשת הבקשה העלו חשד כי מדובר בטקטיקה של דחיית הליכים ולא בחשש של ממש, בפרט כאשר חלק מהטענות התייחסו להחלטות שהתקבלו עד שנתיים קודם לכן, שכבר טופלו. גם הבקשה נראתה מנוסחת בצורה לא נכונה, עם האשמות חסרות בסיס הגובלות בביזיון בית המשפט. משכך, קבע בית המשפט כי הזכות לנהל משפט היא חובה, ולכן הבקשה נדחתה. המבקש חויב לכסות את הוצאות המשיב בסך 2,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום, כאשר חיובים נוספים יחולו אם יתעכב. פסק הדין ניתן ביום 15.2.2023, בנוכחות הצדדים, והודעות נשלחו בהתאם.