ת"א 588-07-07

תקציר

התובעת, מטפלת במקצועה, תבעה את מעסיקה, מעון יום ושני נתבעים נוספים בגין רשלנות לאחר שנפצעה בעת שסייעה לקשיש לצאת מרכב מסחרי במהלך עבודתה. השופטת פתחה וקבעה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, שכן פגיעתו של התובע לא נגרמה כתוצאה משימוש ברכב מנועי. לפיכך, נטל הפיצויים נפל על המעביד. לאחר מכן בחן השופט את טענת הרשלנות נגד המעון. נקבע כי על המרכז חלה חובת זהירות כלפי התובעת, אותה הפר בכך שלא הנהיג שיטת עבודה בטוחה המבטיחה את בטיחות עובדיו. המרכז לא הציג כל ראיה להנחיות או הנחיות לבטיחות העובדים, ולא סיפק ציוד עזר או צוות כדי לסייע בהסעת הקשישים. כמו כן, השופטת מצאה את גרסתה של התובעת לאירוע אמינה ודחתה את טענות המעון. משכך, פסק השופט לטובת טענת התובעת לרשלנות כלפי המעון והטיל עליו את מלוא האחריות לאירוע. התביעה נגד שני הנתבעים האחרים נדחתה. באשר לרשלנות תורמת, החליטה השופטת שלא לייחס לתובעת כל אשמה, שכן על המעון מוטלת חובה סטטוטורית לדאוג לתנאי עבודה בטוחים והתנהלות התובעת אינה עולה כדי רשלנות. לתובע נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהמעון, ואילו יתר הנתבעים היו פטורים מתשלום הוצאות אלו.