ת"א 20309-08-09

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב תביעת רשלנות רפואית שהגיש משיב כנגד מבקשת שלא הצליחה לאבחן ולטפל בגידול במוחה במועד. המשיב עבר ניתוח להסרת הגידול בשנת 1994 אך סבל מנזק חמור לאחר הניתוח וטוען כי לו הגידול היה מאובחן מוקדם יותר, הניתוח היה פחות פולשני. לטענת המבקשת, התביעה התיישנה, שכן חלפו למעלה משבע שנים מאז נקבעה עילת התביעה. עם זאת, המשיבה טוענת כי לא הייתה מודעת לרשלנות המבקשת עד שנת 2009, אז התייעצה עם עורך דין. בית המשפט מכיר בכך שחוסר מודעותו של המשיב לטיפול הרשלני מהווה סיבה תקפה לתביעה המאוחרת, שכן תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד גילוי עילת התביעה. זאת ועוד, גילה הצעיר של המשיבה בעת הניתוח והיעדר כל סיבה לפקפק באיכות הטיפול הרפואי בה טרם גילוי הגידול תומכים בטענתה. השופט מגיע למסקנה כי מדובר במקרה גבולי אך נוטה לטובת המשיב, ובוחר לדחות את ההחלטה על תקופת ההתיישנות עד תום ההליכים. בנוסף, מאחר שתביעת המשיבה אינה מיושנת, גם טענות הוריה, כמוטבים, נותרות בעינן. בסופו של דבר, הבקשה לדחיית התביעה נדחית, והתיק יימשך. השופט מוותר על הוצאות בשל הנסיבות המיוחדות וקובע פגישת קדם משפט ליום 12.12.2010.