עפ"ג 64551-10-13

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של הכרעת הדין, כתב האישום וכתבי ההרשעה הקודמים, החליט בית המשפט לערעורים לדחות את ערעורם של שני המערערים, לוי וזינו, שהורשעו שניהם בשורה של סעיפים של פריצה לדירות. בית המשפט מכיר בעונשי המאסר הממושכים שעל המערערים לרצות, אך מדגיש כי הם אשמים רק בעצמם. גזר דינו של בית משפט קמא היה מנומק היטב ותאם את העקרונות המנחים את הענישה לפי סעיף 40ב לחוק העונשין. הפריצות לא היו רק עבירות רכוש, אלא פגיעה בפרטיות הקורבנות, שגרמו למצוקה ולחוסר ביטחון. בית המשפט לא מצא טעם בטיעוני המערערים לעונשים מופחתים, בהתחשב בעברו הפלילי העשיר ובהתחשבותו של בית משפט קמא בכל אחת מטיעוני ההגנה. יתר על כן, בית המשפט סירב לראות בשתי ההתפרצויות הנפרדות אירוע אחד והסכים עם דחייתו של בית משפט קמא את הטענה כי יש להקל בעונשים בשל כישלונם לכאורה של בלשי המשטרה למנוע את ההתפרצות השנייה. עונשם של המערערים הושווה גם לעונשו של עבריין צעיר במקרה דומה, תוך הדגשת חומרת העבירות הנוכחיות. לבסוף, אישר בית המשפט את הקנסות שהטיל בית משפט קמא, אך התיר למערערים לשלם בתשלומים. פסק הדין, לרבות עונשי המאסר והקנסות, נותר ללא שינוי.