ת"א 31817-08-19

תקציר

הייתה מחלוקת האם מסמך הסכם שכר טרחה התפתח לחוזה מחייב, שכן הוא נחתם רק על ידי התובעת ולא על ידי הנתבעת. עוד טען האחרון כי התובע לא ביצע את הפעולות הנדרשות ממנו על פי ההסכם. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של חוזה מחייב בין הצדדים, שכן הנתבעת לא הסכימה להסכם ואף לא הכירה בו. טענת התובע כי הנתבע הסכים לתנאי ההסכם לא נתמכה בשום ראיה או ראיה, וסותרת את עדויות שותפי הנתבעת. כמו כן, התובע לא הוכיח כי ביצע את הפעולות המיוחסות לו על פי ההסכם. עוד נטען, כי התובעת זכאית לתשלום עבור הצגת הפרויקט לנתבעת, אך גם טענה זו נדחתה. מהעדויות עולה כי דרישת התובע לתשלום הגיעה לאחר ההקדמה, והצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין. חוסר המעש של התובע בדרישת תשלום לאורך השנים פעל גם נגדו. בסיכומו של דבר, פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 28,000 ₪, כולל שכר טרחת עדים. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.