ע"פ 4317/97

תקציר

בתיק ע"א 4317/97 ובע"א 4392/97 הורשעו המערערים ברצח ויקטוריה פיוטקובסקי, בירושלים, ואילו המערער בערעור 6327/97, דמיטרי גורייב (דימה), הורשע בסיוע לרצח. הערעורים התמקדו בעיקר ביסודות הנפשיים הנדרשים להרשעה בסיוע לרצח ובשאלה האם "כלל הציפייה" יכול להחליף כוונה בהקשר זה. בית המשפט העליון אישר את ההרשעות, והגיע למסקנה כי מסייע צריך להיות מודע רק לכך שמעשיו עשויים לסייע לביצוע פשע, ובכך דחה את הצורך בכוונה לסייע. בית המשפט מצא את אולג, אחד המערערים, כמנהיג שתכנן את הרצח למרות שלא ביצע אותו פיזית. נמצא כי סרגיי, מערער נוסף, נטל חלק פעיל ברצח באמצעות אישוש ממקורות רבים, דבר המצביע על מעורבותו הנפשית והעובדתית. תפקידו של דימה הוגדר כמוגבל לסיוע לאחר מעשה, בהתחשב בכך שהוא המשיך לנהוג במכונית בידיעה שמתרחש רצח. בית המשפט הבהיר כי לצורך סיוע מספיקה מודעות, תוך שלילת הצורך בכוונה תחילה. בתוך כך, דעות חלוקות ודעות מלומדות התייחסו לצורך בכוונה בסיוע, בניגוד לעמדת בית המשפט. בסופו של דבר, הערעורים נדחו, ואישרו את אשמתם של המערערים כפי שנקבעה בתחילה על ידי בית המשפט המחוזי.