ת"א 1149/01

תקציר

התובעת, לומיר חברה לבניה בע"מ, רכשה את הזכויות בחברת דירות עירון דן שרון בע"מ בחוזה שנחתם בין דירון לבין הנתבעת, עיריית חדרה, בחודש דצמבר 1983. החוזה מכר את זכויותיה של דירון במגרש 127 לעירייה. העירייה הייתה אמורה לבצע מספר התחייבויות, ביניהן הפרדת המגרש ממרשם המקרקעין והעברת הבעלות במגרש לדירון, אך אלה לא מומשו. התובע טען כי העירייה הפרה את החוזה ודרשה השבת התשלומים ששולמו על פי החוזה ופיצוי בגין נזקים. מנגד, טענה העירייה כי החוזה בטל משום שלא קיבל את אישור משרד הפנים, ולכל היותר התובע זכאי להשבה. העירייה העלתה גם טענות מקדמיות בדבר קיומו של חוק בית משפט ותקופת ההתיישנות. בית המשפט פסק לטובת תביעת התובעת להשבת רכוש אך דחה את תביעת הנזיקין בנימוק שהחוזה בטל. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיה המקדמיות של העירייה והורה לעירייה להשיב את התמורה בגין החוזה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בסך כולל של 2,839,471.77 ₪. כמו כן חויבה העירייה לשלם מחצית משכר טרחת עורך הדין של התובע, צמוד למדד ונושא ריבית.