ב"ל 19534-01-24

תקציר

ב"ל 19534-01-24, בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, 10 יוני 2026 **פסק דין** **הקדמה** התביעה הנדונה בפני בית הדין עוסקת בערעורו של מר שמואל טובים (להלן: "התובע") על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד" או "הנתבע"), אשר קבעה את זכאותו לקצבה מיוחדת להסעות שלא בתחבורה ציבורית ברמה ב' בלבד. לטענת התובע, נפלו פגמים בהחלטת המוסד, והוא זכאי לקצבה ברמה ג'. **רקע עובדתי** 1. **נכות התובע:** ביום 30.10.2001 אירעה לתובע תאונת עבודה, אשר בעקבותיה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 100% מיום 1.5.2003. 2. **קצבה מיוחדת ראשונה:** ביום 18.8.2003 אושרה לתובע קצבה מיוחדת לפי תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה–1965, בדרגת סיוע קל, קרי, רמה א'. 3. **הגדלת הקצבה:** בספטמבר 2022 הגיש התובע תביעה להגדלת הקצבה המיוחדת. בהחלטת המוסד מיום 22.11.2023, אושרה לתובע הגדלת קצבה לרמה ב' (סיוע בינוני), בגין תלות בעזרת הזולת והסעות מיוחדות, החל מיום 7.7.2022. החלטה זו היא נשוא התביעה. **מהלך ההתדיינות** לאחר דחיית בקשת סילוק על הסף והליך גילוי ועיון, התקיים דיון ביום 12.3.2025. בהסכמת התובע, הוגדרה הפלוגתא היחידה לבירור: האם התובע זכאי לקצבה מיוחדת בדרגה גבוהה יותר מזו שאושרה לו. כמו כן, הורה בית הדין למוסד להבהיר מדוע קיימות בתיק השיקום שתי גרסאות של הנספח התפקודי, כאשר האחת (19.1.23) המליצה על רמה ג', והשנייה (15.11.23) המליצה על רמה ב'. **טענות הצדדים** * **התובע:** טוען כי הוא זקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית, בהתאם לתקנה 10(ג) לתקנות, ולכן זכאי לקצבה בדרגה ג'. לטענתו, המוסד לא שקל כדין את עניינו, פעל בניצול מצוקה, הטעיה והסתרת עובדות, ופירש את החוק והתקנות באופן שגוי כדי להימנע מתשלום. * **המוסד:** טוען כי דרגת הזכאות הראויה היא דרגה ב', הן ביחס לעזרת הזולת והן ביחס להסעות. קביעה זו ניתנה כדין ובסבירות. למוסד הסמכות לאמץ או לדחות המלצת הסניף. התובע אינו זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית באופן קבוע, וגרסתו אינה עקבית. **דיון והכרעה** **המסגרת הנורמטיבית** * **חוק הביטוח הלאומי:** סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, מקנה לנכה עבודה, שנקבעה לו דרגה יציבה של 75% לפחות, זכאות לקצבה מיוחדת, בין היתר, עקב צורך בהסעות שלא בתחבורה ציבורית. * **תקנה 10 לתקנות:** תקנה זו קובעת שלושה קריטריונים עצמאיים לזכאות לקצבה מיוחדת: צורך בסיוע בפעולות היום-יום, צורך בהשגחה, וחלופת תחבורה ציבורית. * **תקנה 10(ב):** מעניקה קצבה בשיעור 40% מהקצבה המקסימלית לנכה הזקוק ל"עזרה רבה" ברוב פעולות היום-יום, או להשגחה או להסעות שלא בתחבורה ציבורית "במידה רבה". * **תקנה 10(ג):** מעניקה קצבה בשיעור 60% מהקצבה המקסימלית לנכה הזקוק ל"עזרה רבה" בכל פעולות היום-יום, או להשגחה "מתמדת", או להסעות שלא בתחבורה ציבורית "בקביעות". * **קביעת הזכאות להסעות:** קביעת מידת ההזקקות להסעות שלא בתחבורה ציבורית היא שאלה רפואית-עובדתית מעורבת, המחייבת החלטה משותפת של רופא המוסד ופקיד השיקום, והיא נתונה לביקורת שיפוטית. * **שיקולים נוספים:** בקביעת רמת הזכאות יש לשקול, בנוסף למגבלה הרפואית, גם נתונים נוספים כגון: מקום מגורים, זמינות התחבורה הציבורית והתאמתה, ואורח חייו של המבוטח במובן הרחב (עבודה, לימודים, טיפולים, פעילויות חברתיות ומשפחתיות, ואף פעילויות וולונטריות). עם זאת, לפעילויות המתקיימות בתדירות קבועה (עבודה, לימודים, טיפולים) משקל רב יותר. * **חובת הנמקה:** על המוסד חלה חובת הנמקה, ועליו לפרט את הבסיס לקביעותיו לעניין דרגת הקצבה המיוחדת. **מן הכלל אל הפרט - נימוקי בית הדין** בית הדין קיבל את התביעה ברובה, והורה על החזרת עניינו של התובע למוסד לבחינה מחדש, בשל פגמים שנפלו בהחלטת האגף. 1. **פגיעה בשיקול הדעת של הגורם המקצועי:** * בית הדין התרשם כי אגף השיקום חרג מסמכותו בכך שהורה לגורמים המקצועיים (פקידת השיקום ורופא המוסד) לשנות את המלצתם המקורית לרמה ג'. על פי מכתב של גב' מזרחי (ממונה בכירה באגף השיקום) מיום 8.11.2023, הונחתה פקידת השיקום לשנות את הנספח התפקודי ולאשר "רמת סיוע ב' בגין פרמטר הסעות מיוחדות", תוך נימוק שהתובע "נוהג לצאת מביתו מדי יום לצורך מפגש חברים כיוון שמתקשה לשבת בביתו בחוסר מעש". * התערבות זו, אשר מכתיבה לגורם המייעץ לשנות את התרשמותו, מעוררת סימני שאלה. החלטת האגף אינה מנומקת כראוי, ואינה מתמודדת עם המלצות הגורמים המקצועיים, ואף לא עם ממצאי האח המעריך, אשר העריך שהתובע זקוק להסעות מיוחדות "בקביעות, קרי, רמת סיוע מרובה". 2. **התנהלות הנתבע בנוגע למסמכים:** * המוסד לא הסביר מדוע קיימות שתי גרסאות של הנספח התפקודי. * המלצתם המקורית של הגורמים המקצועיים מיום 19.1.23, אשר המליצה על רמה ג', הוגשה לתיק רק בתאריך 9.7.25, לאחר הליך גילוי ועיון. 3. **שינוי ההמלצה בעקבות התייעצות עם הלשכה המשפטית:** * בעקבות הנחיית אגף השיקום, שינתה פקידת השיקום את המלצתה, כעת לאחר "התייעצות עם הלשכה המשפטית". המכתב החדש מה-8.11.23 קובע כי מכיוון שסדר יומו של התובע אינו כולל "יציאות קבועות ומחייבות על בסיס שבועי", אין מקום לאשר הסעות "בקביעות". למרות זאת, קובע המכתב כי מכיוון שהתובע "מתקשה לשבת בביתו בחוסר מעש" ועל פי חוות דעת רופא המוסד, "זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה". * בית הדין מטיל ספק בבסיס הדרישה המשפטית (כפי שעולה ממכתבה של פקידת השיקום וממייל גב' מזרחי) כי על היציאות להיות "קבועות ומחייבות" על בסיס שבועי, ולא לכלול "מפגשי חברים" הנחשבים וולונטריים. זאת, לאור הפסיקה בעניין כעביה, אשר קבעה שיש לשקול גם פעילויות וולונטריות באורח חייו של המבוטח. 4. **העדר הנמקה בהחלטת האגף:** * ההחלטה הסופית של המוסד מיום 22.11.23, אשר אישרה הגדלת קצבה לרמה ב', אינה מנומקת, ואינה מתמודדת עם המלצות הגורמים המקצועיים. 5. **מהימנות התובע:** * בית הדין מצא את עדותו של התובע מהימנה, והתרשם כי הוא יוצא באופן תדיר מביתו, הן לצרכים רפואיים ומשפחתיים, והן למפגשים חברתיים. בית הדין דחה את טענת המוסד כי גרסת התובע "מתגלגלת". **החלטה** * **קבלת התביעה:** התביעה מתקבלת ברובה. * **החזרת העניין למוסד:** עניינו של התובע יוחזר למוסד לביטוח לאומי לבחינה מחדש של זכאותו לקצבה מיוחדת בגין הסעות. * **הנחיות למוסד:** בהחלטתו החדשה, על המוסד להתייחס להמלצות המקוריות של האח המעריך, פקידת השיקום ורופא המוסד (מיום 28.11.22, 19.1.23), ולהבהרות בפסק הדין בעניין כעביה, לפיהן עצם הוולונטריות של הפעילות אינה שוללת את קביעותיה. * **חובת הנמקה:** החלטת האגף תהיה מנומקת ומפורטת. * **הוצאות:** המוסד יישא בהוצאות התובע בסך 6,500 ₪. **ערעור:** זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום. **חתימה:** כב' השופטת סימה קרמר נציג ציבור (עובדים) מר מאיר חן נציג ציבור (מעסיקים) גב' רונית בראון קוניס