בר"מ 1032/21

תקציר

אזרח הודי נכנס לישראל בשנת 2010 עם אשרת עבודה הקשורה לענף הסיעוד, שתוקפה פג בשנת 2017. שנתיים לאחר מכן, הוא הגיש בקשה למקלט מדיני, בטענה לרדיפה על ידי קבוצה פוליטית מקומית בארצו. בקשתו נדחתה, מה שהוביל אותו לערער לבית הדין לעררים. עם זאת, בית המשפט דחה את ערעורו והורה לו לעזוב את הארץ לאלתר. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, אשר הוציא צו ארעי המונע את הרחקתו, בתנאי שיפקיד סכום כסף מסוים להבטחת עזיבתו אם ערעורו יידחה. עוד קבע בית המשפט כי עליו לשלם סכום נוסף לכיסוי הוצאותיו של המשיב. המבקש ביקש פטור מתשלום סכומים אלה, בנימוק של קשיים כלכליים, אשר נדחה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בשל היעדר הצדקה מפורטת. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר החליט לדון בבקשה כערעור שהתקבל. שופט בית המשפט המחוזי הסכים עם החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בדבר היעדר פירוט בנימוקיו הכספיים של המבקש והאריך את המועד האחרון לתשלום ההוצאות. עם זאת, השופטת הפעילה שיקול דעת לפטור את המבקש מהפקדת הסכום הגבוה יותר, בהתחשב בהשפעת משבר הקורונה ובהסכמת המשיב להותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. פטור זה אינו מעיד על עמדת בית המשפט לגופו של עניין או על הצורך בערבות אם המצב הכלכלי ישתנה. פסק הדין הסתיים ללא כל צו באשר להוצאות.