ע"א 372/85

תקציר

בפסק דין של בית המשפט העליון שדן בסכסוך על הסכם גירושין, תבעה המערערת פיצויים מהמשיב לאחר שהוסכמה בהסדר הגירושין כי המשיב יפרנס את בתם. אם תבעה הבת מזונות מהמערער, זכאי המערער למחצית מזכויותיו של המשיב בדירתם הקודמת. משנתבעה הבת את המערער למזונות, הוציאה המערערת הודעת צד ג' למשיב לתבוע זכות זו. עם זאת, התיק הוסדר בכך שהמערער הסכים לשלם סכום קצוב לבת וויתר על זכותו לשיפוי. בהמשך ניסתה המערערת לתבוע מחצית מהזכויות בדירה או פיצוי כספי שווה ערך, אך בית המשפט המחוזי דחה זאת בשל היעדר היתר לפיצול סעדים. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, והדגיש כי יש לתבוע יחד סעדים מרובים לעילה אחת, אלא אם ניתנה רשות מבית המשפט. הרציונל היה למנוע התדיינות משפטית מיותרת ולהגן על היעילות השיפוטית ועל האינטרסים של הצד שכנגד. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערער יכול היה לכלול את טענותיו בהודעתו הראשונית של צד ג' והדגיש כי בחתימת הסכם הפשרה כפסק דין, ויתר המערער על זכויותיו לתביעות נוספות בעניין. הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות משפט עבור המשיב.