רע"א 1867/20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך הדגשת מספר נימוקים מרכזיים. בראש ובראשונה, פסילת חוות דעת מומחה נחשבת לאמצעי קיצוני ונדיר, המוצדק רק במקרים חריגים בהם חוות הדעת פגומה מיסודה ומסתכנת בעיוות דין. בית המשפט מצא כי מקרה ספציפי זה אינו עומד בקריטריונים אלה. יתר על כן, עיתוי בקשת הפסילה – שהוגשה לאחר חוות דעת המומחה ודיון ההוכחות – העלה חשש כי היא נובעת מאי שביעות רצון מחוות הדעת ולא מפגמים של ממש. בא כוח המבקש הציע תחילה את מינוי המומחה, אך לא ערך בירורים מתאימים לפני כן, דבר המצביע על כך שניתן היה להעלות את ההתנגדויות קודם לכן. בנוסף, המבקש כבר היה מודע להיבטים מסוימים של זיקותיו של המומחה טרם ההליך הפורמלי, אך לא פעל לפסילה בשלב זה. משכך, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקש לפסול את המומחה, במיוחד נוכח העובדה שהדבר מחייב פתיחה מחודשת של הליכי ההוכחות. בית המשפט דחה גם את בקשת המבקש להגיש תגובה נוספת, בנימוק של כללים פרוצדורליים והיעדר צורך מהותי. ההחלטה התקבלה סופית בצו לתשלום הוצאות כלליות בסך 2,000 ₪, ונקבע כי בקשת רשות הערעור נדחתה.